מכתב לאדון שלי: תודה על הכל!

post-title

סבא:

עכשיו אני מסתכל אחורנית, על השנים שבילינו יחד וזה גורם לי לחזור באותם ימים נפלאים שאני אוצר בנשמתי.

תודה על היותך אחד אשר נתן לי השראה להמשיך את החלומות כי יום אחד החלטתי שאני רוצה להשיג, וכי יש ללא ספק עזר לי להפוך את האישה שאני עכשיו. אתה היית זה שדחף אותי ללכת אל מעבר לגבולותיי באמצעות הדוגמה שלך כבן אנוש ישר וצורם, עם המילים שלך מלאות חוכמה וגם עם ההרפתקאות האינסופיות שלך.

אני זוכרת שבכל יום ראשון חיכיתי לך בחוסר סבלנות שתלך לביתך כדי שתוכלי לספר לי את אחד הסיפורים הרבים על הטיול שלך בכל מקום, ואת לא פחדת משום דבר, או כשפגשת את סבתי ואתה נלכדת בעיניה של כחול אינסופי ולא לתת לה ללכת שוב.



אמא אומרת שכשהם היו ילדים, היית באותו זמן איש קשוח במשמעת ואוהב במגע שלך איתם. את האהבה הזאת נתת לנכדים שלך, כי הוא אומר לי שאת היית האדם הראשון שהכירו אותי כשנולדתי, ושכל שבוע הרבה זמן היית הולך לראות אותי למרות שגרת רחוק והלכת כבר בקושי.

זה היה מספיק כדי לראות את העיניים הנוצצות שלך לנחש שיש לך נשמה של ילד שחשב רק על מה יהיה מתיחה הבאה שלו. אני עדיין לא שוכחת את הבעתה של סבתא כשגילתה אותך יום אחד אחר הצהריים בגינה, בזמן שזרקת דלי מים לחבר הכי טוב שלך כדי לראות מי בסופו של דבר רטוב.

בפעם האחרונה שראיתי אותך, סיפרת לי על הרפתקאותיו של אביך, אדם מלא אידיאלים ועם לב צמא להרפתקאות כמוך. למרות שכבר היית מדוכאת מאוד מהמחלה שלך, העיניים שלך נצצו כמו תמיד כשדיברת על מה שאת מרגשת, ואמרת לי שבחיים היה רק ​​היום לעשות מה שעשה אותנו מאושרים, ושזה היה הדרך היחידה שבה קיומנו על פני כדור הארץ היה מוצדק.



היום אני יודע שזה היה הפרידה שלך, וכל מילה נרשמה בזיכרוני ובלבי. תודה על החיוכים, על הסיפורים, על החיבוקים, על הקונדסים, על המשחקים, על הספרים.

תודה לך סבא, ללמד אותי איך לחיות.

חיים משה - תודה ("תודה") Haim Moshe (סֶפּטֶמבֶּר 2020)


Top